הפרעה טורדנית כפייתית – במה זה מתבטא?

הפרעה טורדנית כפייתית היא הפרעה אשר משפיעה על התפקוד ביום יום, וכאשר הדבר נוגע לילדים, הדבר לעיתים משפיע גם חברתית ונפשית. במאמר זה נרחיב אודות הפרעה טורדנית כפייתית בילדים ומה ניתן לעשות לגביה. קריאה נעימה.

מהי הפרעה טורדנית כפייתית?

הפרעה טורדנית כפייתית המוכרת גם בראשי התיבות OCD, היא הפרעת חרדה. המאפיינים של הפרעה זו הם התנהגות אובססיבית חזרתית ומחשבות בלתי רצוניות. כלומר, הילד אינו יכול להתמודד עם מחשבה אובססיבית  ובכדי לנסות ולהתמודד איתה הוא מאמץ דפוס התנהגותי ריטואלי, כלומר פעולות החוזרות על עצמן וזאת על מנת להבטיח לעצמו שאם הוא יעשה אותם לא יקרה לו אותו מקרה נורא ממנו הוא כה פוחד.

רוב אותם טקסי התנהגות מערבים פעולות הקשורות בניקיון, בארגון ובסימטריה. כיוון שהילד מאמין שרוב על ידי ביצוע אותן פעולות הוא יוכל להרגיע את המחשבות והכל יהיה בסדר, הוא הופך תלותי בהם וסובל מקושי יומיומי בשגרת חייו ולעיתים גם מצוקה שלא נגמרת. ההשערה היא שעד אחוז אחד מכלל אוכלוסיית הילדים עד גיל 14 סובלים מהפרעה זו. 

מוזמנים לקרוא עוד באתר: https://tipulberoshaher.com/

הפרעת OCD – סיבות ודוגמאות

סיבות ההפרעה יכולות להשתנות בגילאים שונים. כלומר אם מדובר על ילד בן שנתיים אשר מגלה התנהגות כפייתית, הסיבה יכולה להיות משום הצורך שלו בשליטה. לעומת זאת, סיבת ההתנהגות כפייתית אצל ילדים מבוגרים יותר יכולה להיות כתוצאה מחרדה זו או אחרת. חשוב להבין שהתנהגות זאת היא למעשה מנגנון ההגנה הפסיכולוגי של הילד. בנוסף, חשוב לדעת שיש פעמים שהבסיס של ה- OCD הינו תורשתי ביולוגי. 

הילד יקבע לעצמו כללים של עשה ואל תעשה, כמו למשל כיבוי מתג האור 5 פעמים וזאת על שאמא שלו לא תהיה חולה. רחיצת הידיים בסבון עשר פעמים טרם הוא הולך לבית הספר וזאת על מנת שהחברים לא יצחקו עליו וכו'.

אחת מהדרכים המומלצות ביותר לטיפול בבעיה היא באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, קרי, CBT. במהלך טיפול זה הילדים ילמדו כיצד להתמודד עם החרדה שלהם, להקל על האובססיה שלהם ולהיפטר מאותם הרגלים כפייתיים.