בדיקת חדירות – לשם מה הן מבוצעות?

בדיקת חדירות היא תהליך המסייע לחברות לזהות את פרצות האבטחה במערכות שלהן. זה כרוך בבדיקת חדירה של מערכת היעד על ידי רכישת גישה אליה. שימוש בכלי תוכנה לאוטומציה של בדיקת חדירה, ולאחר מכן ניתוח התוצאות. המטרה של בדיקות חדירה היא להפוך נקודות תורפה לחולשות של אבטחת מידע, ולאחר מכן להשתמש בטכניקות כמו הנדסה לאחור או ניתוח פגיעות כדי למצוא חולשות במערכת שיכולות לשמש כדרכים לתוקפים לסכן את המערכת. במדריך זה נדון ביסודות של בדיקת חדירה יחד עם שיטות עבודה מומלצות ונתאר כיצד יש לנסח שאלות טכניות בראיון ולענות עליהן במהלך ראיון. כמו כן, נדון כיצד עסקים יכולים להתכונן ולבצע מבחני חדירה מוצלחים. 

כיצד זה עובד?

בדיקות חדירה מבוצעות על ידי בודקי חדירה כדי לזהות ולאבטח מערכות הרגישות לתקיפה. בודקי חדירה משתמשים במידע שנאסף מיישומים מבוססי אינטרנט, תעבורת רשת ומקורות אחרים כדי למצוא נקודות תורפה ביישומי תוכנה, רשתות ותשתיות. הם גם משתמשים בטכניקות כמו הנדסה לאחור כדי לגלות כיצד התוכנה פועלת וכיצד ניתן לנצל אותה. לאחר זיהוי פגיעויות, בודקי חדירה מפתחים תוכניות תקיפה כדי לנצל את הפגיעויות הללו. ניהול פרויקט הוא המקום בו מנהל הפרויקט נכנס לתמונה. פרויקטים אינם קיימים רק במנותק אחד מהשני – יש להם מטרה סופית והתחלה, אמצע וסוף. מנהל הפרויקט מרכז את כל המרכיבים הללו להשגת המטרות הרצויות. מנהלי פרויקט חייבים להבטיח שכולם בצוות מבינים כיצד כל משימה משתלבת בתוכנית הכוללת – טיפול בבעיות כגון "אם המשימה הזו תושלם קודם, אז זה יקל על ביצוע זה מאוחר יותר" או "אם משימה זו הוא התחיל ונגמר קודם, ואז יהיה קל יותר לעשות את זה אחר כך." צוותי פיתוח אחראים על התכנון, הפיתוח והפריסה של יישומי תוכנה. בדרך כלל הם משתמשים בכלים כמו מפרטים כתובים. ניתוח דרישות הוא המקום שבו מפתחים עוברים על רשימת בדיקה לפני שמתחילים לפתח אפליקציה. זה מבטיח שהדרישות תואמות לתכונות ביישום התוכנה המתוכנן. 

לסיכום;

בדיקת חדירה היא שיטת בדיקת אבטחה שבאמצעותה ניתן לבדוק את האבטחה של רשת או מערכת מחשב. שיטת בדיקת החדירה מורכבת משלושה שלבים: הגדרת סביבת היעד (חומרה ותוכנה). התקנת כלי בדיקת חדירה. איסוף נתונים באמצעות שיטות ידניות או אוטומטיות. מידע נוסף באתר SEEHR