בעולם הקדום, למושג עין הרע היה מקום מאוד מכובד באמונה ובמסורות של אנשים וקבוצות. לא מעט בני האדם האמינו בזה וניסו לעשות כל מה שביכולתם בשביל להימנע מעין הרע, בין אם זה בחייהם האישיים ובין אם זה בהיבטים אחרים. הם האמינו באמונה שלמה שהיא יכולה להפריע ולפגוע בהם. 

גם בעולם המודרני, לא מעט אנשים מאמינים בעין הרע. חלקנו מאמינים בכך באופן פאסיבי, למשל, אנחנו לא נדבר על דברים טובים מחשש לעין הרע, אנחנו לא נספר לאנשים קרובים דברים טובים שצפויים לקרות לנו בשביל שלא "יעשו לנו עין", ואנחנו אפילו נחצה את מפתן הדלת ברגל ימין, בשביל לסלק את עין הרע. 

אך יש גם אנשים שפועלים באופן אקטיבי בשביל לסלק את עין הרע. למשל, הם ישתמשו במיני תפילות ולחשים נגד עין הרע, אמצעים כאלה ואחרים שמגיעים ממסורות קדומות, הכל במטרה לסלק מדרכם את העין שיכולה לפגוע בהם. 

צריך לומר, נכון שהעולם המודרני מציע כלים, לכאורה רציונאליים ואחרים, אך גם אנשים שמאמינים בכלים אלו ורואים את עצמם כאנשים רציונאליים, בוחרים להשתמש בתפילות ולחשים, לא פעם הם גם דואגים להביא רבנים או אנשים אחרים שיש להם ניסיון בסילוק עין הרע. הסיבה היא, שאם זה לא יכול להרוס, זה אולי יכול לעשות משהו טוב. 

באילו מצבים אנחנו נשתמש בתפילות ולחשים

בדרך כלל, נשתמש בהם בשלושה מצבים עיקריים:

כשעוברת עלינו תקופה רעה, אז אנחנו נרצה להשתמש בכל אמצעי, בכל דבר, בשביל לעבור את התקופה הזאת. כולל סילוק עין הרע. 

כשעוברת עלינו תקופה טובה ואנחנו מפחדים שהיא תסתיים, מפחדים שהיא תיעלם. 

כאשר אנחנו נכנסים לפרויקט או תהליך מסוים, נרצה לסלק ממנו את עין הרע ולעבור אותו בשלום.